יון העתיקה - עוד קצת רטוריקה בהתהוותה (:

היי כולם (:
אז היום אני הולך לדבר (או לכתוב) על אבי תורת הרטוריקה המודרנית, שהגיע מיוון העתיקה, אריסטו, ועל עוד נואם אתונאי מאותה תקופה, דמוסתנס.

·       350 שנה לאחר רבשקה, בשנת 384 לפנה"ס, נולד אריסטוטלס, או בקיצור אריסטו, אחד מגדולי הפילוסופיה המודרנית. הוא גם המציא את תורת הלוגיקה, והיה הראשון שעסק בצורה שיטתית במדע ופיזיקה. אחת מהתורות שהגה היא תורת הנאום – הרטוריקה. הוא קבע כי "הרטוריקה היא הכושר לגלות את דרכי השכנוע האפשריות ביחס לכל עניין" או בקיצור – אומנות השכנוע. הוא קבע שאפשר לשכנע באמצעות טיעונים הגיוניים, כלומר פנייה אל השכל, וגם באמצעות פניה אל הרגש, במה שנקרא אמצעים רטוריים. הוא היה המורה של אלכסנדר הגדול, שגם ככל הנראה היה נואם דגול.

אם נוציא מדבריו את הדברים החשובים שהגה, נוכל למצוא שלושה מרכיבים, שמראים אם נואם הוא נואם טוב או לא: אתוס, פאתוס ולוגוס. קצת עליהם בקצרה:

אתוס - הרקע שיש לדובר, במה הוא עסק לפני כן, האם הוא אמין ועוד. תחשבו על זה שניה - אם שני אנשים, בעל מראה דומה, בערך באותו גיל, ירצו את אותה הרצאה בדיוק על פיזיקה גרעינית - אחד הוא דוקטור לפיזיקה, והשני הוא היסטוריון, למי תאמינו יותר?

פאתוס - איך מציגים את הנאום. נואם טוב צריך לשים לב לכמה דברים: לקולו, לתנועות הידים והגוף, לכיוון העניים שלו, לביטחון שלו, להופעתו (זה אגב מה שהפיל את ריצ'רד ניקסון מול ג'ון קנדי בעימות הטלוויזיוני שלהם), ולכמה הוא מתלהב ממה שהוא נואם עליו.

לוגוס - איך הטקסט כתוב, לטיעונים עצמם. כלומר, במילים הכי פשוטות, נואם טוב צריך נאום טוב. לא משנה כמה נואם טוב אתה, יהיה לך קשה מאוד לשכנע מישהו עם הנאום שכתבת (או כתבו לך) גרוע מאוד, בלי טיעונים משכנעים ועוד.

·         בערך באותו זמן של אריסטו נולד דמוסנתנס. הוא סבל מגמגום, וכדי להתגבר על כך תרגל נשיאת נאומים. מרוב שהיה טוב בכך הוא יצג את אזרחי אתונה במשפטים, ונאם כנגד השלטון, על כך שלא מתייחס לסכנה מצד מלך מוקדון אלכסנדר הגדול. נאומים נקראו "פליפיקות", וכיום זה הוא מושג לנאומים קשים כנגד אדם מסוים.

אז זהו בנתיים, קצת על ההתחלה של הרטוריקה וגם שיעור קצר בתורה הנפלאה הזאת, ניפגש בקרוב עם נואם חדש, כמה מאות שנים אחר כך.
     איתכם תמיד,
     רבשקה