לסיום: נואמים ורציחות פוליטיות

היי לכולם (:
אז זהו הפוסט האחרון לזמן הקרוב :( קיבלתי את משרת הניהול של הבלוג הממלכתי, ואני לא אוכל לכתוב פה יותר מדי, ננסה מדי פעם (:
והפעם - נואמים חשובים ומפורסמים שנרצחו.

·         ג'ון קנדי -  נולד ב1917. נבחר לבית הנבחרים של ארה"ב מטעם הדמוקרטיים כשהיה בן 30 בלבד. בבחירות לנשיאות ב1960, שבהן רץ, היה השימוש הראשון בטלוויזיה לבחירות. נערכו 3 עימותים טלוויזיוניים, שאליהן הגיע מגולח, לבוש היטב, מאופר, שזוף, לעומת המתחרה הרפובליקני ריצ'רד ניקסון. מי ששמע את העימות ברדיו סבר כי ניקסון ניצח, אם כי בטלוויזיה נראה היה כי קנדי ניצח בעימות. קנדי ניצח בבחירות, כשזכה ב0.3 אחוזים יותר. אז היה הנשיא הצעיר ביותר שנבחר לנשיאות – בן 43. אחד מנאומיו הזכורים היה נאום קבלת הכהונה, ב1961, והמשפט הזכור ממנו היה "אל תשאל מה המדינה עשתה למענך, תשאל מה אתה יכול לעשות למענה". עוד נאום מפורסם שלו היה "אני ברלינאי", שנאם במערב ברלין בעיצומה של המלחמה הקרה. בנאום זה אמר את המשפט "אני ברלינאי" בגרמנית, שפת המקום, אמצעי רטורי מובהק. ג'ון קנדי נרצח ב22 בנובמבר 1963, על ידי מתנקש. לגבי הרצח תאוריות קונספירציות רבות, ונחשב לאחד האירועים הגדולים של המאה ה20.

·         יצחק רבין – ב1922 נולד רב אלוף יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, חתן פרס נובל לשלום, יו"ר מפלגת העבודה, ואחד מהאנשים המשפיעים ביותר בתולדות מדינת ישראל. מצד אחד היה רמטכ"ל וחבר מחתרות, פיקד על מלחמת ששת הימים, אבל מצד שני הוביל את ישראל להסכמי שלום, כגוון הסכם שלום עם ירדן, הסכמי אוסלו ועוד. נאומיו ידועים ומצוטטים עד היום: " אני, מספר אישי 30743, רב אלוף במילואים יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל וחייל בצבא השלום, אני ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל מותם, אומר היום: אנו יוצאים למלחמה שאין בה הרוגים ופצועים ולא דם ולא סבל. זו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה - המלחמה על השלום."(מול הקונגרס האמריקאי, לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן, 1995),  "תמיד האמנתי שמרבית העם רוצה בשלום, מוכן ליטול סיכון לשלום. ואתם כאן, בהתייצבותכם בעצרת הזו, מוכיחים, עם רבים אחרים שלא הגיעו לכאן, שהעם באמת רוצה בשלום ומתנגד לאלימות. אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. יש דמוקרטיה, יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות. (...) זה כרוך בקשיים, גם במכאובים. אין דרך לישראל בלי מכאובים. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה. (...)" (עצרת כן לשלום ולא לאלימות, 4 בנובמבר 1994). רבין נרצח בסיום עצרת "כן לשלום ולא לאלימות", ב4 בנובמבר 1995, על ידי מתנקש יהודי שהתנגד לדרכו. יום הרצח, י"ב בחשוון, מצוין כיום זיכרון ממלכתי ליצחק רבין.

·         מרטין לותר קינג – לוחם זכויות האדם והאזרח נולד ב1929 בג'ורג'יה, היה מגדולי הדוגלים במאבק לא אלים, שהגה מהטמה גנדי, שעליו עשה לותר קינג את הדוקטורט שלו. במהלך תקופת האפרטהייד נלחם בעד זכויות האדם והאזרח, נגד הפרדות באוטובוסים, נגד ביטול זכות ההצבעה לשחורים ועוד. ב1963, באנדרטת לינקולן בוושינגטון, נשא את אחד הנאומים המפורסמים ביותר מאז ומעולם, הנקרא "יש לי חלום", ומאז הפך משפט זה לביטוי. על נאומו נאמר "לד"ר קינג היה את הכוח, היכולת, והקיבולת להפוך את אותן מדרגות של אנדרטת לינקולן למקום שייצרב לעד בתודעה. בנאומו הוא יידע, חינך ונתן השראה, ולא רק האנשים שנכחו שם הקשיבו, אלא גם אנשים לאורך כל ארצות הברית, ואף הדורות שעדיין לא נולדו". הוא נרצח ב1968, ע"י מתנקש שקיבל על כך כסף. יום הולדתו מצוין ביום מרטין לותר קינג. הנה קטע מתוך נאומו "יש לי חלום":

אז זהו לזמן הקרוב, ומי יודע, אולי עוד קיץ ניפגש (:

תמיד איתכם,

רבשקה, שר בממלכת אשור, תקופת סרגון השני המלך הגדול, שלישי בחשיבותו.

בגין - מהמנדט עד לראשות הממשלה

היי (:
אז היום נדבר על מנחם בגין, אחד מגדולי הנואמים בארץ ישראל.

·         הוא נולד ב1913 בבלארוס, היה אדם שהשפיע רבות על ארץ ישראל הצעירה. בצעירותו היה פעיל בבית"ר שבמזרח אירופה, כשעלה לארץ היה לוחם באצ"ל. לאחר הקמת המדינה הקים את תנועת "חירות" שנחשבה לימנית קיצונית. לאחר שבבחירות השניות זכה ב10 מנדטים, הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים, למרות שחזר לאחר מכן, הקים את מלגת הליכוד, כיהן כראש האופוזיציה ולאחר מכן כראש הממשלה. הוא נודע בכישוריו הרטוריים, אם כי כונה דמגוג (שכנוע על ידי דעות קדומות והפחדה). בזמן שהסכם השילומים נדון חזר לחיים הפוליטיים בהפגנת ענק, שם נשא נאום נגד הסכם השילומים, שראה כסליחה לשונאינו הגדולים. הוא נאם לעיתים נגד מפא"י, שהפכה לעבודה של היום, על שחיתותה, לעיתים מול 5,000 איש שפשוט נמשכו לדבריו. הוא היה זה שחתם על הסכם השלום עם מצריים ושקד על הקמת התנחלויות.

אז זהו לבנתיים (:

רבשקה

ויוה לה פרנס - צרפת ברטוריקה

היי כולם (:
אני בצרפת עכשיו, מנסה לגלות קצת על גדולי הנואמים פה. אני חושב שכרגע אפשר להצביע על בן אדם אחד, שארל דה גול.

      ב1890 נולד אחד ממנהיגי צרפת החופשית. הוא הנהיג את צרפת במלחמת העולם ה2, והיה נשיא הרפובליקה החמישית של צרפת, שקיימת עד היום, או ה18 בספירה הכללית. בזמן המלחמה, כשצרפת הייתה כבושה, נשא את "נאום ה18 ביוני", נאום לאומה הצרפתית שנשא ברשת הBBC  בלונדון ותורגם סימולטנית לאנגלית. נאום זה הכה גלים באומה הצרפתית, וממנו הגיע המשפט "הפסדנו בקרב, אבל לא במלחמה". הנאום צוטט בעיתונים ושודר בBBC  במשך כמה ימים. הנאום עודד את הצרפתים להילחם בכיבוש הגרמני, ולאחריו נשא עוד שני נאומים ברשת הBBC.

      הנה "נאום ה18 ביוני", אבל בצרפתית, הם לא ממש אוהבים פה אנגלית...

   אז זהו בנתיים, אני מכאן חוזר לממלכה שלי, ממלכת אשור, כדי לגלות מי היה נואם דגול בתקופת הקמת המדינה. נקווה שיהיה מעניין (:

שלכם,

רבשקה

צ'רצ'יל - בריטניה במלחמה

היי כולם (:

אז היום נדבר על אחד ויחיד - וינסטון צ'רצ'יל.

·         הוא נולד ב1874, והיה ראש ממשלת בריטניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא נבחר לפרלמנט לראשונה ב1900, לאחר מסע נאומים ארוך. לאחר מכן יצא לעוד מסע נאומים בבריטניה ובארצות הברית, כדי לקבל קצת כסף למחיתו, בהתחשב בכך שלא קיבל משכורת מהפרלמנט ולא היה אדם אמיד. בזמן מלה"ע ה2, כשכיהן כראש הממשלה, בריטניה עמדה מול התקפות רבות. בשלב זה נאומיו עוררו את התקווה בעם, והיוו את אחת הפסגות של הרטוריקה בשפה האנגלית. אחד הסימנים המובהקים שלו היה סימון של האות V  עם שתי האצבעות, כסימן לניצחון, victory, מסמן עד היום ניצחון.

      הנה קטע מנאומו "שעתם היפה": 

אז זהו לבנתיים, אני הולך עכשיו לצרפת, לחקור עוד קצת על הנואמים של שם D:
 ניפגש בקרוב,
רבשקה (:

מיוון העתיקה לרומא (:

אז היי שוב פעם (:
אנחנו מתקדמים שוב פעם כמה מאות שנים, לתקופת רומא העתיקה.

·         ב106 לפנה"ס נולד מרקוס טוליוס סיסרו, אחד מגדולי הנואמים הרומאים. הוא הצליח לנצח במשפט את מושל סיציליה לשעבר, למרות שהיה מקושר בחבר המושבעים. לאחר נאומו הראשון במשפט, המושל הבין כי אין לו סיכוי וברח. כששימש כקונסול הוא חשף קשר כנגד השלטון, וגירש את הקושרים מהעיר בנאום מרשים, שברחו במהרה מהעיר. הוא רצה להוציא להורג את  שאר הקושרים ללא משפט, מכיוון שזוהי הדרך היחידה למנוע את הקשר. בתחילה הוא קיבל תמיכה גדולה, אם כי נאום של יוליוס קיסר שכנע את תומכיו שאין להרוג אצילים ללא משפט. לאחר עוד נאום של מרקוס פורקיוס קאטו, הקהל שב ותמך בהוצאה להורג ללא משפט.

      טוב, יצא לי פוסט קצר הפעם, אנחנו כרגע במסע הסברה אל מול מדינות העולם, "מסבירים אשורים", אני מעלה כל הזמן סטטוסים בפייסבוק בעמוד שלנו, אגב, חפשו אותנו בפייסבוק (:
     שלכם,
     רבשקה, השר האשורי

יון העתיקה - עוד קצת רטוריקה בהתהוותה (:

היי כולם (:
אז היום אני הולך לדבר (או לכתוב) על אבי תורת הרטוריקה המודרנית, שהגיע מיוון העתיקה, אריסטו, ועל עוד נואם אתונאי מאותה תקופה, דמוסתנס.

·       350 שנה לאחר רבשקה, בשנת 384 לפנה"ס, נולד אריסטוטלס, או בקיצור אריסטו, אחד מגדולי הפילוסופיה המודרנית. הוא גם המציא את תורת הלוגיקה, והיה הראשון שעסק בצורה שיטתית במדע ופיזיקה. אחת מהתורות שהגה היא תורת הנאום – הרטוריקה. הוא קבע כי "הרטוריקה היא הכושר לגלות את דרכי השכנוע האפשריות ביחס לכל עניין" או בקיצור – אומנות השכנוע. הוא קבע שאפשר לשכנע באמצעות טיעונים הגיוניים, כלומר פנייה אל השכל, וגם באמצעות פניה אל הרגש, במה שנקרא אמצעים רטוריים. הוא היה המורה של אלכסנדר הגדול, שגם ככל הנראה היה נואם דגול.

אם נוציא מדבריו את הדברים החשובים שהגה, נוכל למצוא שלושה מרכיבים, שמראים אם נואם הוא נואם טוב או לא: אתוס, פאתוס ולוגוס. קצת עליהם בקצרה:

אתוס - הרקע שיש לדובר, במה הוא עסק לפני כן, האם הוא אמין ועוד. תחשבו על זה שניה - אם שני אנשים, בעל מראה דומה, בערך באותו גיל, ירצו את אותה הרצאה בדיוק על פיזיקה גרעינית - אחד הוא דוקטור לפיזיקה, והשני הוא היסטוריון, למי תאמינו יותר?

פאתוס - איך מציגים את הנאום. נואם טוב צריך לשים לב לכמה דברים: לקולו, לתנועות הידים והגוף, לכיוון העניים שלו, לביטחון שלו, להופעתו (זה אגב מה שהפיל את ריצ'רד ניקסון מול ג'ון קנדי בעימות הטלוויזיוני שלהם), ולכמה הוא מתלהב ממה שהוא נואם עליו.

לוגוס - איך הטקסט כתוב, לטיעונים עצמם. כלומר, במילים הכי פשוטות, נואם טוב צריך נאום טוב. לא משנה כמה נואם טוב אתה, יהיה לך קשה מאוד לשכנע מישהו עם הנאום שכתבת (או כתבו לך) גרוע מאוד, בלי טיעונים משכנעים ועוד.

·         בערך באותו זמן של אריסטו נולד דמוסנתנס. הוא סבל מגמגום, וכדי להתגבר על כך תרגל נשיאת נאומים. מרוב שהיה טוב בכך הוא יצג את אזרחי אתונה במשפטים, ונאם כנגד השלטון, על כך שלא מתייחס לסכנה מצד מלך מוקדון אלכסנדר הגדול. נאומים נקראו "פליפיקות", וכיום זה הוא מושג לנאומים קשים כנגד אדם מסוים.

אז זהו בנתיים, קצת על ההתחלה של הרטוריקה וגם שיעור קצר בתורה הנפלאה הזאת, ניפגש בקרוב עם נואם חדש, כמה מאות שנים אחר כך.
     איתכם תמיד,
     רבשקה

קצת עלי (:

היי כולם (:

אני רבשקה, שר אשורי, בתקופתו של המלך הגדול סרגון. מקור השם שלי הוא מאקדית, והוא אומר "שר המשקים", אני יודע, לא תפקיד משהו, בכל זאת, שר בחצר המלוכה, אבל אני נמצא במקום השלישי ברמת החשיבות מבחינת המלוכה.

פסגת הקרירה שלי, היא נאום מוצלח שנשאתי אל מול ירושלים הנצורה. לא, לא במלחמת העצמאות של הציונים, אלה מתקופת מסע הכיבוש של המלך הגדול סרגון.

לוחמים יהודים מאזינים לנאום רבשקה, מוצג במוזיאון מגדל דוד (לא היו אז תמונות...)

·         בשנת 701 לפנה"ס יצא סנחריב, מלך אשור, למסע כיבושים, שהגיע גם אל יהודה. הוא רצה לשכנע את חיזקיה להיכנע, ולכן שולח את שרו רבשקה, עבדכם הנאמן, יחד עם השרים תרתן ורב-סריס לבצע זאת. אני בקיא ביהדות ודובר יהודית, ולכן יש חוקרים הסבורים שאני יהודי שהתבולל, או מומחה ליהודים, לצרכים מודיעיניים. זה מסביר מדוע נקראתי למערכה. כדי לגרום לחיזקיה להיכנע, אני נואם נאום מרשים, הכולל אמצעים רטוריים רבים, ובכך מערער את ביטחונו בכל מה שבטח בו עד עכשיו: בעצמו, בצבא, במצרים ובאלוהים. מה שבטוח, אני מצליח להכניס את חיזקיה ואת כל תושבי ירושלים לפחד ואימה. כולם נכנסים לאבל, וחיזקיה אף מבקש מהנביא ישעיהו שיתפלל למענם. נאום זה נקרא "נאום רבשקה". בואו ננתח אותו קצת מבחינה רטורית:

·         בחלק הראשון אני משתמש במספר טיעונים ואמצעים רטוריים. אני משתמש   ביהודית, שפתם של אנשי יהודה. אני גורם לסנחריב להראות גדול לעומת חיזקיה. סנחריב מכונה שם "המלך הגדול", ואילו חזקיה מכונה בשמו בלבד. אני גם טוען כי חיזקיה הוא לא מלך טוב, כי חסרות לו תבונה וגבורה. לאחר מכן אני מתחיל סדרה של נימוקים למה אין לבטוח במה שחזקיה בוטח,

o       במי אתה בוטח, במצרים? הם כמו "משענת קנה רצוץ", כלומר הם לא אמינים, הם לא יעזרו לך כשתצטרך, בסוף הם יפגעו גם בך.

o       בטח תגיד לי "אני בוטח בה'", אבל אתה הסרת את הפולחן מכל הממלכה, כדי שלך יהיה מונופול על הפולחן בממלכה. אתה הכעסת אותו! (טיעון זה מנוגד לתפיסה המונותאיסטית)

o       הצבא שלכם עלוב וקטן, אתה באמת חושב שתצליח להילחם נגד צבאו הגדול של סנחריב?

o       ואני אספר לך, שסנחריב הוא חלק מתוכנית אלוהית, שמטרתה להחריב את יהודה. טיעון זה מוכיח כי אני כן בקיא ביהדות (למרות הטיעון הקודם). טיעון זה, והעובדה שהוא קשור מאוד ליהדות, גם מסביר את התפילות ההמונית והקריאה לישעיה.

ניתן לראות בחלק זה טיעונים ממספר תחומים: פוליטי, צבאי, שני טיעונים דתיים, וגם אמצעים רטוריים שמטרתם להשפיע בתחום האישי.

בחלק השני אני קורא ביהודית, למרות שהתבקשתי לא לעשות זאת, בסיסמאות מפחידות כנגד חיזקיה, שהמסר בהן הוא לא לבטוח בחיזקיה, שהוא מלך חלש, ולא לבטוח בה'.

אז אני מקווה שהתעניינתם קצת בקורותי, והבנתם את רקעי העשיר בתחום הרטוריקה, ולכן תסמכו עלי. זה אגב, נקרא בשפה המקצועית "אתוס", אבל על זה נדבר בפוסט אחר...

בבלוג שלי אסקור מנהיגים ונואמים גדולים בהיסטוריה של העולם. מוכנים? נתראה בפוסט הבא, על רטוריקה ביוון העתיקה XD